טיפול בילדים ומתבגרים

 

 

מתי לפנות?

לעיתים קרובות כאשר הורים רואים את הילד/ה שלהם מתמודד עם קושי או הם עצמם מתמודדים עם קושי שקשור בילד/ה הם מתלבטים האם לפנות לטיפול, האם הקושי מצדיק את הפנייה? אני מאמינה שהורים צריכים לפנות ליעוץ לגבי טיפול עבור הילד/ה שלהם כאשר הם מרגישים שיש לילד/ה קושי או שיש קושי עם הילד/ה שהם אינם מצליחים לפתור בעצמם. לא כל התייעצות לגבי טיפול תוביל בהכרח לטיפול. לעיתים התייעצות חד פעמית או מספר פגישות של ההורים איתי מספיקות כדי לפתור את הבעיה, לפעמים ההמלצה תהיה על הדרכת הורים מבלי לפגוש את הילד/ה ולפעמים ההמלצה תהיה טיפול עם הילד/ה.

יש של מגוון התנהגויות שצריכות להדליק נורת אזהרה אצל הורים, ואני ממליצה במקרים אלה לפנות להתייעצות. אני מחלקת אותן להתנהגויות "רועשות" והתנהגויות "שקטות". ההתנהגויות הרועשות הן התנהגויות שמפריעות יותר לסביבה ובדרך כלל מעוררות את ההורים או בית הספר לפעול. ההתנהגויות השקטות בדרך כלל לא מפריעות לסביבה ולכן ייקח יותר זמן עד שישימו לב אליהן ויפנו לטיפול.

 

התנהגויות רועשות כוללות בין השאר (אך לא רק):

• התפרצויות זעם.

• חוסר קבלת סמכות.

• אלימות פיזית או מילולית רבה.

• וכחנות מרובה

• תלותיות מרובה בהורים או במבוגרים אחרים.

   

  התנהגויות שקטות כוללות בין השאר (אך לא רק):

• הסתגרות מרובה.

• אשמה מרובה.

• פרפקציוניזם מוגזם.

• תקשורת מועטה עם הסביבה.

• מיעוט חברים.

• עייפות/שינה מרובה.

• העדרות מרובה מהבית.

 

גישות טיפוליות:

אני בוחרת את הגישה הטיפולית המתאימה עבור כל ילד/ה וכל מקרה בהתייעצות עם ההורים על פי הסימפטומים של הילד/ה הצרכים שלו/ה והצרכים של ההורים והסביבה. לעיתים אני אמליץ לשלב בין גישות שונות.

 

טיפול פסיכודינמי/טיפול במשחק:

הטיפול הפסיכודינמי עוסק בבחינת החוויות המודעות והבלתי מודעות של המטופל, ובהשפעתן של התמודדויות שונות בעבר על החוויה בהווה. הכלי הטיפולי העיקרי עם מבוגרים ומתבגרים הוא שיחות מילוליות ועם ילדים הכלי והשפה היא המשחק. המטופל הוא המוביל והמטפל שותף, מתעניין ומפרש.

בדרך כלל הטיפול הפסיכודינמי הוא טיפול ארוך טווח, הכולל פגישה אחת לשבוע למשך תקופה ממושכת. מטרת הטיפול הארוך לאפשר יצירת קשר ממושך ומשמעותי, המאפשר התעסקות והתעמקות עם תחומים רבים בחיי המטופל.

בטיפול במשחק, כפי שנהוג עם ילדים, המשחק מאפשר למטופל להביע את עצמו, באופן המאפשר הבעה רגשית ותקשורת עם המטפל. אלו מתאפשרות אם במהלך המשחק נוצר מרחב בטוח ומוגן. המשחק מעלה תכנים פנימיים, לעתים באמצעות סמלים, וכן מתרחש תהליך בינאישי בין המטפל למטופל במהלך המשחק שתפקידו לסייע למטופל בפתרון בעיות ולהשיג צמיחה אישית והתפתחות מיטבית.

 

טיפול קוגנטיבי-התנהגותי:

טיפול קוגנטיבי התנהגותי (CBT) הוא טיפול קצר טווח עם יעדים ברורים, שפונה לטפל בשני רבדים חשובים בדרך להקלה נפשית והפחתת מצוקה שנגרמת מהפרעות נפשיות  שונות; הרובד הראשון הוא הקוגניטיבי – הרובד החשיבתי. זיהוים של דפוסי מחשבה בעייתיים הקשורים למצוקה, ובאמצעות עבודה פרטנית החלפתם בדפוסי חשיבה אחרים וחיוביים. הרובד השני הוא ההתנהגותי, יישום התנהגות ותגובות הלכה למעשה בהתאמה לדפוסים החדשים אותם מתרגלים, כדי בסופו של דבר לצמצם או להעלים לחלוטין את ההפרעה בה מטפלים. בעבודה עם ילדים בגישה זאת נשלב גם משחקים שמתרגלים את העקרונות.

עם ילדים המערכת התומכת השותפה לטיפול, ההורים ולעיתים בית הספר, חשובה ביותר. ברוב המקרים ההורים יעברו הדרכה פרטנית ואף ייקחו חלק במפגשים או בחלקם, תלוי בגיל ויכולות של הילד.

גישה זו מתאימה המיוחד בעבודה עם חרדות ועם בעיות התנהגות מסויימות. היא דורשת מוטיבציה לשינוי מצד הילד/ה או שיידרש שלב מקדים ליצירת המוטיבציה הדרושה.

 

טיפול דיאדי:

המונח דיאדה פרושו זוג, צמד, שניים.
הטיפול הדיאדי מתמקד בקשר הין ההורים לילד/ה. הוא מדגיש את חשיבות הקשר הזה ואת ההשפעות ההדדיות והיחסים הנבנים ביניהם, כתורמות להתפתחותו הרגשית, החברתית והשכלית של הילד.  טיפול דיאדי מתייחס להורים כ"סוכני השינוי" וההשפעה המרכזיים ביותר בחיי הילד/ה, ועל כן חשוב כי ישתתפו בתהליך באופן פעיל בטיפול.
במסגרת הטיפול הדיאדי אני  נפגשת מדי שבוע עם הדיאדה אם-ילד או אב-ילד לסרוגין, בנוסף למפגש עם ההורים אחת לשלושה שבועות. אני צופה ישירות ביחסים ובאינטראקציה בין ההורה לבין הילד/ה, ובעזרתי, יכול ההורה  "בזמן אמת",  תוך כדי אינטראקציה עם הילד/ה, לחשוב ולהבין את הילד.ה בדרך חדשה ואחרת ולשנות את דרכי התקשורת עמו/ה.  במפגש הדיאדי ההורים והילד/ה לומדים יחד על הכוונות, המחשבות והרגשות שמכוונים את התנהגותם.